אז מה זה בכלל ויסות רגשי? התשובה היא במערכת העצבים
למה גם כשאנחנו יודעים איך אנחנו רוצים להתנהג / להגיב / לתקשר, ברגע האמת מופעלים דפוסים אוטומטיים שאנחנו כבר לא רוצים בהם, מחבלים לנו, ומשאירים אותנו במקום?
התשובה נמצאת במערכת העצבים שלנו.
למערכת העצבים שלנו יש שתי תתי מערכות המשלימות זו את זו:
הראשונה נקראת המערכת הסימפטתית, היא אחראית על עוררות, מאמץ גופני, ועל התגובה שלנו במצבי לחץ. היא דומיננטית במצבים שבהם אנחנו תופסים שאנחנו בסכנה, ושיש לנו צורך בפעולות השרדות.
תת המערכת השניה, הפאראסימפטתית, היא האחראית על פעולת הגוף במצבי הרפיה, מנוחה, ורגיעה. היא זו שמופעלת כשאנחנו מלטפים את הראש של הילדים או את הפרווה של חיית הבית, כשאנחנו עושים מדיטציה, מקבלים עיסוי, נמצאים בתנועה שנעימה לנו, מתמקדים במחשבות ובזכרונות נעימים, או נושמים עמוק לבטן (שזה כמו עיסוי לעצב הואגוס, עצב חשוב מאוד בגוף שלנו).
כשהמערכות האלה פועלות באיזון - אנחנו מרגישים נפלא.
איך מערכת העצבים שלנו דואגת לנו?
היא סורקת כל הזמן את הסביבה בתהליך שנקרא ״נוירוספציה״, כשהיא מחפשת סכנה. אם היא תופסת סכנה - היא מופעלת באופן כזה שמשתק את היכולת שלנו לחשוב בבהירות, לנתח את המצב, או לתכנן את הצעד הבא שלנו, ומכניסה אותנו ל״לופ״ של ערנות יתר, קופצנות, רגישות יתר להפרעות, מחשבות טורדניות, חרדה ודאגה.
אז מה הבעיה?
זה קורה גם כשהסכנה היא לא ממשית, אלא כשאנחנו מרגישים לא בטוחים להרגיש את הרגש שמציף אותנו באותו הרגע. זה יכול להיות בגלל שקיבלנו שיחת טלפון מעיקה, שיחה עם אדם שלא נעים לנו, ניג׳וס של ילד שבוכה ללא הפסקה, רעש חזק, ביקורת מאדם אהוב (מי אמר ביקורת מאמא ולא קיבל?), תסכול או אכזבה. אלה היו רגשות שבעבר היה קשה לנו להרגיש, הגוף הגן עלינו מהם בדרכו, וכעת התגובה האוטומטית שהתקבעה אצלנו - כבר אינה נחוצה.
איזה תגובות שיש לנו ביום יום, הן בעצם תגובות השרדות?
תגובות אפשריות הן:
בריחה: במצבי יומיום - לצאת מהחדר בזעם, לשבור את הכלים, להתסגר, לעבוד שעות ארוכות מאוד, ולצאת מהר מקשרים חבריים או זוגיים.
התקפה: במצבי יומיום - להתפרץ על הצד השני, אגרסיביות (גם פאסיב-אגרסיב).
התרפסות: להגיד כן גם כשזה לא נוח לנו, להרגיש כמו קורבן, להיות נחמדים גם במצבים שמסכנים ומאיימים עלינו.
וקפיאה במקום: להיות בחוסר יכולת לזוז, להתנגד, או לברוח.
כל התגובות האלה הן טבעיות, נורמליות, ולגיטימיות לחלוטין.
יתרה מכך, אנחנו לא אמורים להיות כל הזמן באיזון, זה הרי יהיה לא אנושי...
מה שאנחנו כן יכולים לעשות, זה ללמוד איך להמנע או לצאת מאיזון אבל גם לחזור אליו בקלות וללא רגשות אשם, בעזרת טיפול רגשי.
מתעניינים בטיפול רגשי שירפא פצעים רגשיים ישנים, יחזק את הקבלה והחמלה לעצמכם, ויתן לכם כלים שמתאימים לכם אישית? השאירו פרטים ואחזור אליכם.
לקבלת כלים והשראה בנושא ויסות רגשי, הצטרפו לקהילת הפייסבוק: מחבלה לקבלה - לומדים ויסות רגשי לשינוי תגובות והרגלים.
