Play Therapy: טיפול רגשי במשחק בילדים ובמבוגרים

משחק הוא לא פריבילגיה של ילדות - אלא אחד הסימנים הכי עמוקים לבריאות נפשית.

 

״רק במשחק, ורק כאשר הוא משחק, הילד או המבוגר מסוגלים להיות יצירתיים ולהשתמש באישיות שלהם כולה; ורק מתוך היצירתיות האדם מגלה את עצמו.״ זה אחד הרעיונות העמוקים של דונלד ויניקוט, פסיכואנליטיקאי מוערך בקרב אנשי טיפול, הנחשב לאחד המשפיעים ביותר על התפתחות הטיפול במשחק.

ויניקוט לא התכוון רק ל״לשחק משחקים״, אלא למשחק כמצב נפשי שיש בו ספונטניות, חיות, יצירה, חופש פנימי, והאפשרות להיות לא לגמרי מוגן או מוכתב.

​

בני נוער ומבוגרים המתקשים לבטא במילים את הרגשות והחוויות שלהם, יכולים להפיק תועלת רבה מהטיפול. 

אצל מבוגרים המשחק בדרך כלל נראה אחרת: פחות משחק צעצועים קלאסי, ויותר עבודה סימבולית, יצירתית, גופנית וחווייתית. המחקר עדיין קטן לעומת במחקר על טיפול במשחק בילדים, אבל הוא הולך ומתרחב ומוכיח את יעילות הטיפול - במיוחד בתחומי טראומה, PTSD, דיסוציאציה, חרדה, דיכאון ועבודה עם רגשות שקשה להגיע אליהם דרך שיחה בלבד.
​

משחק מפעיל מערכות של סקרנות, יצירתיות, חקירה, דמיון ותנועה - מערכות שמקושרות לוויסות רגשי, גמישות עצבית (neuroplasticity), חוויית מסוגלות, ויכולת לייצר תגובות חדשות במקום תגובות הישרדותיות אוטומטיות.

במילים אחרות:
לפעמים אדם לא יכול ״לדבר״ את הטראומה, הבושה או הפחד - אבל הוא כן יכול ״לשחק״ אותם בכלים השלכתיים,​ כדי לבטא רגשות, לעבד ארועי עבר, לגלות ולהפנים כוחות חדשים.

כלים עיקריים שישמשו במקביל לשיחה עם המטפל, במהלך טיפול במשחק במבוגרים:

​

• מיניאטורות בארגז החול הטיפולי

• משחקי תפקידים

• יצירה חופשית בחומרים

• דמיון ודמיון מודרך

• משחקים מובנים - כ״מעבדה״ של יחסים וויסות בחיים שמחוץ לחדר הטיפול.

​​

הטיפול במשחק מתאים במיוחד לבני נוער ולמבוגרים שמתקשים להביע את עצמם בדיבור.

לאנשים עם כאב עמוק, טראומות, או כאלה שמרגישים "תקועים" בתהליכים בחייהם, יכולים למצוא בטיפול זה כלי עמוק ויעיל.