בלוג: ניסויים בשוויון נפש

למה את כועסת על האנשים שאת הכי אוהבת? כשהעבר פוגש את ההווה: למה אנחנו מגיבים בעוצמה לאנשים שאנחנו הכי אוהבים, ואיך אנחנו נרפאים דרך הקשרים שמאתגרים אותנו הכי הרבה

יש אמירה רווחת בעולמות ההתפתחות והפסיכולוגיה החיובית – ש"כדי לרפא, צריך לסלוח״. כאילו שמי שלא סולח פשוט תקוע במקום, וחבל. אבל אם אתם קוראים אותי כבר תקופה - אתם יודעים שאני אוהבת לנפץ מיתוסים ואז להוריד את הדברים אל הקרקע. האמירה הזו אולי נשמעת יפה, מעודדת, אפילו נאורה. במציאות, היא עלולה להפוך למלכודת - למעקף רוחני... כי יש פצעים שלא מחלימים באמצעות סליחה, אלא באמצעות הכרה. יש כאבים שזקוקים לתיקוף ולמקום בטוח, ולא למסר שמרמז ש״הגיע כבר הזמן לעבור הלאה״.

למה יש לנו ביקורת עצמית? ביקורת עצמית לא נולדה סתם. היא מנגנון הגנה ותיק של השרדות מול איומים - הדרך של המוח להזהיר אותנו, לייעל, “להחזיק...

כולנו היינו שם כהורים – רגע אחד הכל על מי מנוחות, וברגע הבא אתם מאבדים את זה. אז הנה 10 עקרונות לויסות רגשי עמוק, יומיומי, שיכול להפוך את ההורות שלכם למרחב של חיבור, גבולות, והתפתחות משותפת – גם כשאתם כבר גמורים

כדי ליצור שינוי הרגלים אמיתי שיחזיק לטווח הארוך, לא מספיק "לרצות חזק״ את השינוי. יש חשיבות להבנה של דפוסים, רגשות, סביבת החיים היומיומית שלכם, ולתמיכה שאתם מקבלים בתהליך. הנה 10 צעדים יישומיים המבוססים על שבעת העקרונות המחקריים העדכניים ביותר בתחום, שיעזרו לכם לשחרר את ההרגלים הישנים:

רוב ההמלצות לניהול חרדה מתחילות ב- ״קחו נשימה עמוקה״. אבל אם ניסיתם פעם להירגע דרך נשימות בעיצומו של התקף חרדה — אולי שמתם לב שזה לא תמיד עוזר. לפעמים זה אפילו מגביר את התחושה שאתם לא מצליחים להשתלט על הגוף שלכם. למה זה קורה? ומה אפשר לעשות ברגעים כאלה?