איך קֶשֶׁר עוזר לנו לווסת רגשות?
עודכן: 1 בנוב׳

היכולת שלנו לווסת את עצמנו לא התפתחה בתוך ואקום. היא התפתחה בתוך אינספור אינטראקציות אנושיות.
איך זה שיש אנשים שבנוכחותם אנחנו מרגישים חופשיים להיות עצמנו? אנחנו יכולים לכעוס, לפחד, להתבלבל או להזדקק לעזרה, בלי לחשוש שנישפט או שנאבד את מקומנו אצלם. ויש אנשים שבנוכחותם אנחנו נעשים דרוכים, מתגוננים או עסוקים במה מותר לנו להרגיש ולהראות.
הסיבה לכך היא שלא רק מה שאנשים אומרים לנו משפיע עלינו, אלא גם איך אנחנו מרגישים בנוכחותם.
ההבדל הזה משפיע על היכולת שלנו לשאת רגשות קשים ולהתמודד איתם, ומלמד משהו חשוב על האופן שבו ילדים מפתחים ויסות רגשי באמצעות הקשר עם הוריהם.
איך קשר משפיע על ויסות רגשי?
מערכת העצבים שלנו רגישה לסימנים של ביטחון ואיום במפגש עם אנשים אחרים. טון הדיבור, הבעת הפנים, התגובה לרגשות שלנו והיכולת של האדם שמולנו להישאר קשוב - כל אלה עשויים להשפיע על מידת העוררות והמתח שאנחנו חווים.
כשאנחנו מרגישים בטוחים עם מישהו, לעיתים קל לנו יותר לשאת רגשות קשים, לחשוב ולבחור כיצד להגיב. התהליך הזה קשור למה שנקרא ויסות משותף (Co-regulation): היכולת שלנו להיעזר באדם אחר כדי להתמודד עם מצב רגשי.
אצל תינוקות וילדים צעירים התלות בויסות משותף גדולה במיוחד. כשהורה מחזיק תינוק בוכה, מדבר אליו ברכות ומגיב לצרכיו, הוא עוזר לו להתמודד עם עוררות שהתינוק עדיין מתקשה לווסת בעצמו.
עם ההתפתחות, ובעזרת התנסויות חוזרות, הילד רוכש בהדרגה יכולות ויסות עצמאיות יותר. גם כמבוגרים אנחנו ממשיכים להיעזר באנשים אחרים, במיוחד בתקופות של לחץ ומשבר.
אנחנו לא זקוקים לאנשים שיסדרו לנו את העולם. אנחנו זקוקים לאנשים שבנוכחותם העולם מרגיש לנו פחות מאיים.
מה זה אומר על הדרך שבה אנחנו מגיבים לילדים?
כהורים אנחנו משקיעים הרבה מחשבה במה לומר לילד: איך להציב גבול, איך לעודד אותו, איך ללמד אותו להתמודד עם תסכול.
אבל הילד מושפע גם מהאופן שבו אנחנו נמצאים איתו ברגעים האלה.
מה הילד חווה בנוכחותי? האם הוא חווה אותי, בעצמי, בטוחה ומווסתת?
הוא חווה שמותר לו לכעוס, גם אם אי אפשר להרביץ? האם הוא חווה שאפשר להתאכזב, גם מבלי שאני אחשוב שהוא כפוי טובה ומתפנק? האם הוא חווה שגם כשאני מציבה גבול, אני עדיין רואה ומבינה את הצרכים והרגשות שלו? האם גם כשהרגשות שלו גדולים ממנו, אני לא נבהלת?
זה לא אומר שהורה צריך להיות רגוע תמיד, הרי כולנו מאבדים סבלנות לפעמים. גם הדרך שבה אנחנו מתקנים אחרי רגע קשה, מתנצלים וחוזרים לתקשורת טובה, מלמדת את הילד משהו חשוב על רגשות ועל יחסים.
בתקשורת בין ההורה לילד, הילד לומד לא רק מה מותר ומה אסור, אלא גם מה קורה לנו כשהוא כועס, מתאכזב או מתקשה. הוא לומד אם כל הרגשות הם לגיטימיים בעינינו, ואם הוא בעצמו יהיה מסוגל לשאת את הרגש, גם בלי שנצטרך לשנות את הגבול.
התפקיד שלנו כהורים הוא לא רק להגיב למה שהילד עושה, אלא לעצב שוב ושוב את חוויית הקשר שבתוכה הוא גדל.
איך אפשר לווסת רגשות דרך משחק?
משחק הוא אחת הדרכים המרכזיות שבהן ילדים מבטאים את עצמם. הם יכולים לשחק חוויות שמעסיקות אותם, לנסות תפקידים שונים, לבטא כעס או פחד ולחקור אפשרויות שלא תמיד יש להם מילים עבורן.
בטיפול במשחק בגישה ממוקדת־ילד (CCPT), הילד מוביל את המשחק והמטפלת מלווה אותו בקשב, בקבלה ובהצבת גבולות כשנדרש. הילד מקבל הזדמנות לבטא את עצמו בחופשיות ולפגוש מבוגר שמנסה להבין את עולמו, בלי למהר לפרש, לתקן או להציע פתרונות.
לאורך הזמן, ההתנסויות האלה עשויות לתמוך בתחושת הביטחון, בהיכרות של הילד עם רגשותיו וביכולתו להתמודד איתם.
קשר בטוח הוא כלי הויסות החזק ביותר שיש לנו. בתוכו אנחנו לומדים איך להתייחס לעצמנו, והוא ממשיך ללוות אותנו שנים רבות קדימה.
טיפול פיליאלי מזמין את ההורה לעבור שינוי לא פחות מהילד שלו. הוא מזמין אותו לעבור מתפקיד של מי שמגיב להתנהגות, למי שמעצב חוויות של קשר.
ואיך הורים יכולים להשתמש במשחק כדי לעזור לילדיהם?
בטיפול פיליאלי ההורים לומדים מיומנויות טיפוליות מעולם המשחק ומיישמים אותן בזמן משחק מיוחד עם הילד בבית, בליווי ובהדרכה מקצועית. הם לומדים להקשיב ולשקף רגשות, לאפשר לילד להוביל, לעודד עצמאות ולהציב גבולות בדרך שמכבדת גם את רגשותיו.
המשחק המשותף מאפשר לילד לחוות את ההורה בדרך נוספת: כאדם שפנוי אליו, מתעניין בעולמו ומסוגל להיות איתו גם כשהמשחק מבטא רגשות קשים.
עבור ההורים זו גם הזדמנות להכיר את הילד מזווית אחרת ולגלות דרכים חדשות להגיב אליו.
הקשר עם ההורה הוא אחד המשאבים החשובים ביותר העומדים לרשות הילד בהתמודדות עם קושי רגשי. ככל שאנחנו לומדים להבין טוב יותר את ילדינו ולהגיב אליהם באופן שמעניק ביטחון, אנחנו יכולים לעזור להם לפתח את היכולת לסמוך על עצמם, וללמוד איך לווסת את עצמם ברגעי קושי.
טיפול רגשי בילדים, טיפול פיליאלי והדרכת הורים
אני מטפלת בילדים באמצעות משחק בגישה ממוקדת־ילד (CCPT), ומלווה הורים בהדרכת הורים ובטיפול פיליאלי.
הקליניקה נמצאת בכרכור. הדרכת הורים ופסיכותרפיה למבוגרים מתקיימים גם בזום.
אם אתם מתלבטים איזה מענה יכול להתאים לילד ולמשפחה שלכם, אפשר ליצור איתי קשר ונחשוב על כך יחד.
רוצים להתייעץ? תאמו איתי שיחת יעוץ בלחיצה על הלינק




תגובות