top of page

מזמינה גם אותך לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל שלך

תודה, איזה כייף שהצטרפת (:

תמונת הסופר/תהילה רוזנבלום חלוצי

פרפקציוניזם: כשהשאיפה לשלמות מפריעה לך להצליח באמת


תפוחים לא מושלמים

פרפקציוניזם זו לא רק נטייה לרצות שהדברים יהיו "לפי הספר", וגם לא עניין של סטדנרטים גבוהים.


אנחנו עונדות את הפרפקציוניזם כמו עיטור של כבוד וחושבות שהוא דוחף אותנו למצוינות - אבל בעצם, הוא הדבר שמונע מאיתנו להצליח.


אפשר לראות פרפקציוניזם כמנגנון הגנה שמתחיל בילדות, אבל נמשך הרבה אחרי שהיינו צריכים להפסיק לרדוף אחרי הציונים המושלמים, אחרי מחמאות מהסביבה, ואחרי "לסמן וי" על המטרות.


כשאת פרפקציוניסטית, יש לך תחושת צורך פנימי שאין לה מנוח – כל דבר צריך להיות טוב עד כדי שלמות, בתחום העבודה וגם בחיים האישיים. אך במציאות את במעגל של תסכול וחוסר סיפוק. למה? כי בסופו של דבר, מושלמות היא אשליה והפרפקציוניזם רק מעכב אותך מלעשות את מה שאת באמת רוצה.


אם את שם - דעי שזה גם המקום שבו תמצאי את הפוטנציאל הגדול ביותר שלך, וזה הולך ככה:



קודם כל, מאיפה זה נובע?

נשים רבות שאני פוגשת מספרות לי איך גדלו בתחושה שעליהן להוכיח את עצמן בכל תחום בחיים, אולי כדי לזכות בתשומת לב, אולי כדי להימנע מביקורת או להימנע מכישלון.


אך מה קורה כאשר אנחנו לא מצליחות לעמוד בציפיות הגבוהות? כל עוד אנחנו ממשיכות לרדוף אחרי מושלמות, אנחנו רק מעמיקות את חוויית הפער בין "איך אנחנו רוצות להיות" לבין "מה שאנחנו באמת". מדובר בהתמודדות יומיומית עם תחושות של חוסר סיפוק, מתח, פחד מכישלון, ולעיתים גם ניכור עצמי.


אולי גם את כילדה, למדת לנסות להיות מושלמת כדי:

  • לקבל תשומת לב, אהבה ושבחים, ולהרגיש מקובלת דיה על ההורים שלך

  • להימנע מביקורת או משיפוטיות שהכאיבה לך או לאחרים בסביבה שלך

  • לשמור על עצמך תוך שאת מוצאת את ״המקום״ שלך בעולם ואת הייחודיות במסגרת המשפחתית שבה גדלת.


עם זאת, כאדם בוגר, פרפקציוניזם עשוי להוביל למעשה ל:

  • סטנדרטים בלתי ניתנים להשגה

  • אף פעם לא מרגישה טוב מספיק

  • להרגיש במתח בכל פעם שאת עלולה להיות חשופה לביקורת

  • להגיב באימפולסיביות שמשדרת חוסר בטחון

  • לשחק ״בקטן״ ולא להגשים את הפוטנציאל שלך



הרדיפה אחרי הדימוי ה"נכון" לא מאפשרת לנו ללמוד כיצד להיות בסדר עם עצמנו ולנהוג כלפי עצמנו בסלחנות, גם כשאנחנו לא מושלמות.


הכרה במחיר הפרפקציוניזם:


פרפקציוניזם ובושה


״כשפרפקציוניזם נוהג את המרכבה של החיים שלך, בושה תמיד יושבת לידו״.


תחושה של חוסר ערך שמגיעה מתוך המקום שבו אנחנו רואות את עצמנו ככישלון, במקום לראות את עצמנו בתהליך למידה והתפתחות. את עלולה להרגיש אשמה על כך שלא הצגת את עצמך במלוא הדרך המושלמת, או להרגיש כאילו יש בך משהו "לא בסדר" שדורש תיקון.


 אם את מגדירה את עצמך כפרפקציוניסטית, השיחה הפנימית שלך נשמעת ככה:


חלק אחד בך אומר:

״אם אני אראה בעיני אחרים כמושלמת, אני אהיה מוגנת מביקורת שלילית, יעריכו אותי, ולעולם לא ידעו את הפגמים שאני מסתירה״


אבל בו בזמן, חלק אחר שלך:

מבקש שתהיי משוחררת מעול עצמך, תצאי החוצה לעולם בבטחון ובאותנטיות.

את שומעת אותו?


הדרך לשבור את המעגל הזה היא חמלה עצמית (בסוף הפוסט הזה, תמצאי כמה דרכים שיעזרו לך להתחיל לאמץ אותה).



״אנליסיס פרליסיס"


גם את לא מבינה איך יש אנשים שמרשים לעצמם לפרסם פוסט עם טעויות כתיב?

איך הם מרשים לעצמם להצטלם ולהעלות לרשת תמונה לא מחמיאה?

ואיך יכול להיות שהם מקבלים החלטות כל כך בקלות?


הרצון להיות טובה (ולא סתם טובה אלא למקסימום!), עלול להוביל למעגל של ניתוח יתר שבו את חופרת בכל פרט אפשרי, בתקווה להימנע מטעויות וממבוכה, או מהתנפצות של חלום... זה השיתוק שמכנים אותו ״אנליסיס פרליסיס" (Analysis Paralysis).



לפעמים אנחנו כל כך מרוכזים בלא לטעות ולא להכשל, עד שאנחנו לא מקבלים החלטות בכלל, או שמרב שסיבכנו את עצמנו - מקבלים את ההחלטות הלא נכונות.


שלמות מול מצויינות

כפי שאת בטח כבר מבינה, יש הבדל גדול בין פרפקציוניזם לבין שאיפה למצוייינות.


בעוד שפרפקציוניזם מונע מצורך באישור חיצוני, שאיפה למצויינות נובעת מצורך אחר - בהתפתחות, הגשמה וביטוי עצמי מלא ואותנטי. הלך המחשבה הפרפקציוניסטי מתמקד בחוסרים, פגמים וטעויות, בעוד שמתוך שאיפה למצויינות, הפוקוס הוא על תהליכים ויצירת שיפור בראייה לטווח ארוך.


כדי לשחרר את המתח הפנימי שנובע מהשאיפה לשלמות, עלינו לשאוף לשיפור ככל שנרצה, אך מתוך כך שניתן לעצמנו מקום להעריך את מה שכבר השגנו עד כה, ומתוך יכולת להרגיש שְׁלֵמוֹת עם מה שיש לנו.


מתוך קבלה וחמלה עצמית יפתחו אפיקים חדשים! יהיה לנו אומץ לעשות את מה שבאמת חשקה נפשנו, וכל כישלון יהפוך להזדמנות להביא את עצמנו לביטוי באופן מלא יותר בהמשך, ללא שמץ של הלקאה עצמית.



פרפקציוניזם הוא לשכוח שאת רוצה שיאהבו אותך בגלל מי שאת, ולא בגלל מי שאת לא.


5 עקרונות מעשיים להתמודדות עם פרפקציוניזם:

  1. הכירי במגבלות האנושיות שלך: את לא אמורה להיות מושלמת כל הזמן. זה בסדר לא לדעת את כל התשובות, לא לפגוע בול במטרה בכל פעם. הכרה במגבלות שלך תשחרר אותך מהעול, כי היא תאפשר לך להתמקד יותר בחוזקות שלך ולהשתמש בהם בלי בושה וב- 100%.


  2. הגדירי מטרות ריאליות: במקום להימנע מלצאת לפעולה מתוך פחד להכשל, הקפידי להגדיר מטרות ברות השגה. הפרידי את המטרה הגדולה לצעדי אומץ קטנים. זה יתן לך תחושת הצלחה בכל צעד.


  3. עשי ״השוואת מחירים״: מחיר ההמנעות גבוה ממחיר הסיכון. לדוגמה: אם את חולמת להיות שחקנית אבל מפחדת להכשל בלימודים או לגלות שאת לא כל כך טובה בזה בפועל, רק חשבי על החרטה שתרגישי יום אחד, כשתביני שאפילו לא ניסית! איזה מהמחירים גבוה וכואב יותר? מחיר הויתור, או מחיר הסיכון?


  4. סטנדרטים גבוהים זה לא דבר רע! את לא צריכה לוותר על מי שאת, רק לבחור מי את רוצה להיות בכל פעם. האם פרפקציוניסטית, או מצויינת במה שאת בוחרת? בכל פעם שתרגישי בלחץ לעשות משהו מבלי לטעות או להסתכן במבוכה, עצרי לרגע, נשמי עמוק, ושאלי - מה יכול להפתח בפנייך אם תפעלי אחרת הפעם? תגלי שברוב המקרים, שום דבר נורא לא יקרה, ואפילו להפך.


  5. לאהוב את עצמך כמו שאת: הלקח החשוב ביותר הוא השחרור – ללמוד לשחרר את הצורך להיות טובה ומושלמת, או להוציא כל דבר ״על התפר". זה נשמע קל, אבל זה קשה. לאהוב את עצמך כל יום ובמעשים (לא רק בכוונות) היא הדרך למצוא שלווה פנימית אמיתית. את יכולה להתחיל לעשות את זה כאן.


    *הפוסט נכתב בלשון נקבה, אך פונה לנשים וגברים כאחד.


 


רוצה לתרגל יותר חמלה עצמית? לשנות דפוסים שלא מועילים לך יותר?


ערכת הקלפים ׳לחיות באיזון׳ מכילה 70 תרגולים מעשיים ליום יום שלך, שיעזרו לך להגדיל את תחושת הבטחון והחוסן הנפשי, לאהוב את עצמך יותר הלכה למעשה, ולעשות בחירות טובות ממקום מאוזן ומודע יותר.





תכנית ׳30 ימים לאהבה עצמית מעשית׳


הצטרפו לתכנית ההדרכה במייל שתעזור לכם לאהוב את עצמכם כמו שאתם ראויים!

בכל שלושה ימים תקבלו מייל עם תרגול מעשי של אהבה עצמית, הסבר מעמיק וכל ההשראה שלה אתם זקוקים - כדי שתוכלו להרגיש רגועים ובטוחים כפי שאתם ראויים להרגיש.




צריכים עזרה? תאמו איתי שיחת ייעוץ אישית ללא עלות:




91 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

הצג הכול

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
bottom of page