חשיבת יתר = היעדר אמון בעצמך. אסביר את המשוואה הזו, וגם מה לעשות כדי להשתחרר מחשיבת יתר ולא רק ״להתמודד״ איתה?
חשיבת יתר היא תופעה נפוצה שמשפיעה על רבים מאיתנו.
הנטייה לחשוב ולנתח ללא הפסק היא מנגנון התמודדות שסיגלנו בעקבות ארועים שטרפו לנו את הקלפים, יצרו מידה גדולה של חוסר ודאות, או שהיה קשה לנו מדי להבין, לקבל ולהכיל.
זה כאילו שהמוח אומר ״אם נחשוב על זה, נצליח לשלוט בזה״.
אך בסופו של דבר, חשיבת יתר משאירה אתכם תקועים במעגל של הימנעות, היא מרחיקה אתכם מהרגשות שלכם, ממילוי הצרכים האמיתיים שלכם, ומהאפשרות שתראו לעולם מי אתם באמת.
בדיוק כמו חרדה שחשיבת יתר היא סימפטום שלה, גם חשיבת יתר נולדת מתוך פחד לאבד את מה שיש לנו, ומוזנת על ידי האשליה שנוכל לחזות את העתיד ולשמור עליהם מכל פגע. לכן היא קשורה גם בהמנעות מעימותים ובחשש לעמוד על שלכם.
תגידו תודה למוח המופלא שלכם שיצר אותה כדי לשמור עליכם, באמת!
אמנם ככל שתלמדו לסמוך יותר על הקול הפנימי שלכם, תזדקקו פחות ופחות לחשיבת היתר.
אם הזדהיתם עם זה, קבלו 5 אסטרטגיות מפתיעות שיעזרו לכם עם חשיבת היתר שלכם (האחרונה תפתיע אתכם במיוחד!)
1. תתחילו לסמן ״וי״:
בלוטת האמיגדלה הוא חלק של המוח שלכם שהופך לפעיל מאוד כשאתם מתמודדים עם נושאים שנחשבים בעיניכם כמעוררי חשש, כמו שיחה חשובה שאתם מתכננים לקיים עם הבוס, רכישה גדולה ומשמעותית, או החלטה לעזוב מערכת יחסים, למשל. היא מעודדת חשיבת יתר כדרך להימנע מהסכנה.
דופמין, לעומת זאת, הוא נוירוטרנזמיטור שמשתחרר כשאתם משיגים יעדים קטנים ואחראי לתת לכם תחושת סיפוק הרגשה טובה. יש לו את הכח ליצור ״לופ״ חדש וחיובי שמעודד אתכם להסתכל קדימה בבטחון ומתוך אמונה ביכולת שלכם להתמודד עם מה שבא.
אז מה עושים?
עשו רשימה קצרה של משימות ויעדים ברי השגה לתקופה הקרובה. הרשימה מסייעת לכם לעשות ״סדר בראש״ מה שיפחית את הצורך בחשיבה עליהם, וגם נותנת לכם הזדמנות לסמן ״וי״ על השגת יעדים קטנים, ולהנות מהיתרונות של שחרור הדופמין. אז חשבו - מהם היעדים שעליכם להשיג בתקופה הקרובה, לפי סדר הביצוע? איזה החלטות תצטרכו לקבל בדרך?
הצמידו ״דד ליין״ הגיוני לכל אחד מהסעיפים ברשימה שלכם. לדוגמה: משימות קטנות ממש - 30 שניות, בינוניות - 30 דקות, וגדולות יותר - 30 שעות (כמובן, השתמשו בשיקול הדעת שלכם). השתדלו שלא להציף את עצמכם באפשרויות, מה שיקשה עליכם לקבל החלטות ויחזיר אתכם לחשיבה.
האסטרטגיה הזו תאתגר אתכם לחשוב פחות, ותכניס אתכם למסגרת משחקית ושונה מזו שאתם רגילים אליה.
2. רדו מהראש אל הגוף:
עם הזמן, חשיבת יתר הופכת ל״הרגל מגונה״. הניתוק מהסמכות הפנימית נוגע בכל תחומי החיים שלכם, ואתם מתחילים לנהל את החיים האישיים, הרומנטיים והמשפחתיים שלכם עם אותם כישורי ניתוח וחשיבה שעוזרים לכם להשלים משימות בלימודים או בעבודה.
כך תוכלו ״לצאת מהראש״ שלכם תוך רגעים ספורים בלבד:
אפשרות 1: כשאתם מדברים, דמיינו אבן חן גדולה שנמצאת ממש מתחת לטבור שלכם. כוונו את הדיבור שלכם כך ״שיצא״ ממנה במקום מהראש שלכם. הבחינו שהקול שלכם הופך מיד לעמוק ונעים יותר.
אפשרות 2: קחו נשימה עמוקה והרגישו את מגע כפות הרגליים שלכם על הרצפה. עם כל שאיפה, דמיינו שאתם מרככים את החלק הקדמי של הגוף שלכם, הפנים, הגרון, ובית החזה. עשו זאת במשך 4 נשימות לפחות.
אפשרות 3: סריקת גוף של דקה אחת - עצמו את העיניים ועברו כמו סורק על הגוף שלכם מהקודקוד ועד אצבעות הרגליים. נסו להבחין בכל כיווץ, כבדות או כאב במהלך הסריקה ונשמו לתוכם על מנת להביא הקלה.
היתרון של התרגולים הללו הוא בכך שהם מושכים את האנרגיה מאזור הראש לכיוון מטה, ומחברים אתכם יותר לתחושות הגוף, לידיעה פנימית ולתחושת הבטחון שהן מביאות.
אם הם מרגישים לכם מעוררי חרדה בפני עצמם (זה עשוי לקרות) קחו את הזמן, ונהגו עם עצמכם בעדינות.
3. כתבו את ״הרעש״:
כתיבה אינטואיטיבית היא כלי מעולה לניטרול ״הרעש״ בראש. היא מרוקנת את בליל המחשבות על הדף מבלי לתת התייחסות שיפוטית למחשבות עצמן.
איך עושים את זה?
קחו מחברת ועט, והקדישו בין 3 ל- 10 דקות לכתיבה חופשית.
כתבו כל מה שעולה בראשכם, בלי שום צנזורה או שיפוט.
אם אין לכם מה לכתוב, כתבו ״אני לא יודעת מה לכתוב, בלה, בלה, בלה״! העיקר הוא לא להרים את העט מהדף!
זה ממש בסדר אם מה שאתם כותבים נשמע לכם לא הגיוני.
אופציונלי - בסוף התרגיל, קראו מה כתבתם ונסו לזהות תובנות או דפוסי חשיבה, או הוסיפו 3 דברים שעליהם אתם מכירים תודה. הכרת תודה תעצור את שטף המחשבות האוטומטי שלכם, פשוט כי אתם יכולים לחשוב רק על דבר אחד בכל פעם.
4. התאמנו בלהרפות: להשתחרר מחשיבת יתר
כשאני מוצאת את עצמי חושבת במעגלים, המשמעות היא או 1) אין לי מספיק מידע כדי לקבל החלטה ואני צריכה לאסוף עוד מידע קונקרטי שקשור לעניין, או ב) יש לי כבר מידע מספק, ואני רק צריכה לבחור על מה אני הולכת, ולסמוך שהדברים יסתדרו.
בכל אחד מהתרחישים, אני בוחרת (לחכות או לפעול) לעומת המצב הפסיבי, התקוע והמסתכל של חשיבת היתר שנמצא בין שניהם.
בכל מקרה, מתן אמון הוא המפתח:
אם עליכם לאסוף עוד מידע - ״לא כל מה שאני חושבת הוא אמת. אני סומכת על עצמי לברר את המידע שאני זקוקה לו, ולהבחין בין עובדות לבין פרשנות״
אם עליכם להמתין - "אני סומך שאם רק אחכה, התשובה תתבהר עבורי"...
וכשעליכם להתחיל לפעול - "אני סומכת עלי לזוז בכיוון שבחרתי, ושאדע להתמודד עם מה שיוליד יום".
זה לא תמיד יהיה לכם קל, פעם תצליחו יותר ופעם פחות, עדיין יהיה לזה אפקט מצטבר.
5. דברו עם בני ה - 80 שאתם!
הבעיות שעליהן אתם חושבים הרבה - הן בדרך על אינן הבעיות שלכם באמת.
המחשבות שלכם הן תוצר של פרשנות שבה אתם לא סומכים על עצמכם מספיק להצליח לעמוד מול האתגרים שלכם, לקבל החלטות טובות, לעמוד על שלכם, להוציא מעצמכם את הגרסה הבטוחה יותר של עצמכם, להגיב אחרת ולקבל תוצאה אחרת מזו שהתרגלתם אליה.
אך החלק שלכם שכן סומך עליכם (ויש כזה) יודע שאפשר אחרת.
אז דמיינו שאתם משוחחים עם עצמכם בני ה- 80. גרסה עתידית שלכם שעברה עכבר את מה שאתם עוברים עכשיו, ויש לה חכמה ופרספקטיבה רחבה.
אתם יכולים לעשות את זה רק בדמיון, או ממש לפתוח מסמך חדש על המחשב, ולנהל שיחה בכתב עם החלק הזה שלכם. אתם שואלים אותו שאלות - והוא עונה. התייעצו איתו, למדו מחוכמתו של בן/בת ה- 80 שאתם, כדי להתמודד עם מה שמטריד אתכם היום.
לאיזו מהאפשרויות התחברתם יותר? נסו אותה בהקדם, וגוונו כדי לגלות מה עובד הכי טוב בשבילכם.
את המבצע הזה אתם לא רוצים לפספס!
צריכים כלים יום-יומיים להתמודדות עם פוסט טראומה, חרדה, סטרס, קשיי ויסות רגשי או חשיבת יתר? ערכת הקלפים ׳לחיות באיזון׳ כוללת תרגולים פשוטים שישנו את היום-יום שלכם! הזמינו עכשיו וקבלו 15% הנחה נוספים עם הקוד OVERTHINKING15.
תכנית ׳30 ימים לאהבה עצמית מעשית׳
הצטרפו לתכנית ההדרכה במייל שתעזור לכם לאהוב את עצמכם כמו שאתם ראויים!
בכל שלושה ימים תקבלו מייל עם תרגול מעשי של אהבה עצמית, הסבר מעמיק וכל ההשראה שלה אתם זקוקים - כדי שתוכלו להרגיש רגועים ובטוחים כפי שאתם ראויים להרגיש.
צריכים עזרה? תאמו איתי שיחת ייעוץ אישית ללא עלות:
Comments